החורף בפתח. הטמפרטורות יורדות. בעמקים כבר מכסה דוק ערפילי את האדמה בשעות המוקדמות של הבוקר, ובהרים ערפילים מכסים את הפסגות. ובצפון, הפסגה הגבוהה ביותר (ובעצם הפסגה הגבוהה ביותר בארץ כולה) – היא לא אחרת מאשר פסגת החרמון.
ראשו לבן, מעל העננים – מציץ החרמון הסב מעל עמק החולה, בגובה שבין 1600 ל- 2040 מטרים מעל גובה פני הים. וגם מהגליל העליון ובאזורים מסוימים של הגליל התחתון – קורץ החרמון, ומרמז על קרירותו המתגברת ככל שחולפים הימים, ככל שהחורף מעמיק את שורשיו.
סקי, אבל לא רק סקי
פעם בשביל טיול סקי טוב, הייתם חייבים לטוס לחו"ל. היום, אתר החרמון התקדם מאוד באטרקציית הסקי שהוא מציע למבקריו. אפשר לשכור כאן ציוד סקי וגם סנובורד. גם מזחלות שלג ומזחלות הרים תמצאו כאן. ובתוך כל השלג הלבן ישנו ספורט אשר חביב במיוחד על הילדים: זריקת כדורי שלג, כמובן.
הטמפרטורות הנוחות של הר החרמון בקיץ (למשל, 22 מעלות בלבד באוגוסט) – מאפשרות טיולים מזמינים ונעימים ביותר לאורך השנה כולה, ובעיקר בימות הקיץ; כששאר המקומות חמים מאוד, ומקשים לעיתים על טיול נוח לכל המשפחה. אך לא רק טיולים לכל המשפחה תמצאו על רכס החרמון, אלא גם טיולים אתגריים יותר, הכוללים טיפוס והליכה למיטיבי לכת – הן בקיץ והן בחורף הקר.
חי וצומח של מקומות גבוהים
בשל גובהו הרם של רכס החרמון צומחים וחיים עליו מינים שאינם קיימים במקומות אחרים בארץ ישראל, למשל: על ההר מעופפים להם פרפרים רבים, ו-23 מהם חיים רק בחרמון. בחרמון משגשגים גם מספר מיני חלזונות ייחודיים ונחשים שחיים רק בגבהים רמים. עד 1917 חיו בחרמון גם דובים, ובתקופת הצלבנים – אפילו אריות הילכו להם על פני השלג הלבן והמלכותי.
מפאת הבדלי טמפרטורות משמעותיים בין החרמון לשאר אזורי הארץ – פריחת האביב מגיעה לכאן כבר באוגוסט. ואזי, נמלא החרמון בפריחה מופלאה וצבעונית. וכדי להבין עד כמה באמת גבוה החרמון – הרי שבחלקו הגבוה, שמעל 1800 מטרים, לא צומחים כלל וכלל עצים, אלא רק שיחים למיניהם.
קפיצת חורף לחול… כאן בישראל
אז, אם חשקה נפשכם לטעום מעט חו"ל, בלי לעלות על מטוס. אם ברצונכם להצדיק את לבישת הכפפות, הצעיף והכובע החם. אם מתאים לכם להחזיק ספל של תה או שוקו חם בין הידיים כשסבבכם הכול שלג לבן וצחור – עלו על הרכב, וסעו בכבישי ארצנו היפה צפונה צפונה – עד שתפגשו מולכם הר גבוה ושמו חרמון.
